פרשת פקודי: מתי מטיילים?

פרשת פקודי: מתי מטיילים?

ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל וגו' (מ, לו)
עבודת ה' - האדם צריך שיהיה במצב שיוכל לעבוד את ה'. כלומר יהיה במצב של חשק ורצון לעבוד. אך כאשר רואה שאין לו חשק לעבוד את ה' ח"ו, צריך למצוא מיד "עצה" אשר תעזור לו לצאת מעצלותו, כדי שיתעודד ויתאושש לעבוד את ה'.
דוגמא לכך הביאו בספרי הקודש, שאע"פ שראוי להתנזר מכל תאוות אכילה מיותרים, מ"מ לפעמים צריך קצת לטעום מהן, אם עי"ז יתעודד. כי אנו מורכבים מנשמה וגוף. ונשמתנו שוכנת תוך הגוף העכור שלנו, והגוף נהנה ממטעמי עולם הזה. וכשטועם ומתעודד, אז תוכל גם הנשמה להתעורר. וכמו שגוף בריא יוכל לעבוד ה' בתפילה, כמו כן באופן הנ"ל.
ובדומה לכך כתב רבנו אליעזר פאפו זי"ע בספר "פלא יועץ" (מערכת טיול), ואלו דברי קודשו: גם זה יצר הוא באנוש שבימות הקיץ מרבים העם לרעות את עצמם בגנים וכו', והכל הבל ורעות רוח וכו'. וכבר יש מקום פטור וקצת מצוה לטייל, כגון אם הוא חולה מחולי המרה שחורה (עצבות), או שהוא עצב וליבו אטום, יוכל לטייל במקום שמרחיב לבו של אדם כדי שישכח עצבו ויהא ליבו רחב ומיד וקרי בתורה (פי' ילמד תורה), ויוכל להבין ולהשכיל ולעבוד את בוראו עבודה שלימה בהיותו בריא, אולם באופן שמעשיו לשם שמים, אז אולי ה' יחשוב לו למצוה, כשלא יהא שם שום נדנוד איסור ושום חסרון מצוה. עכ"ל.
וזהו יש לרמוז בסיום פרשתנו: "ובהעלות הענן מעל המשכן" - כאשר מסתלק ענן חשק העבודה שהיה חופף על הנשמה אשר שוכנת בתוכינו, אז "יסעו בני ישראל בכל מסעיהם" - כדי לפכח דעתם כאמור, "ואם לא יעלה הענן" - כלומר שעדיין יש לו חשק ומצב רוח טוב, אז - "לא יסעו".
ובאמת סיים בפלא יועץ (שם): אבל האיש השלם ימאס בכל אלה, ולא ימצא קורת רוח וטיול, יותר מהיותו יושב בבית המדרש. עכ"ל.
וזהו ג"כ רמוז בהמשך: "כי ענן ה' על המשכן יומם" וגו' - ענן הקדושה על המשכן פי' השכינה השורה בתוך איש עובד ה'. "ואש תהיה לילה בו" - פי' אש התורה יהא בה כח לכלול החושך בתוכו להכניע הכל ולא איכפת לו כלל, "לעיני כל בית ישראל" - אפילו שכל העם לא כך נוהגים. וה' יזכנו לעובדו בנחת ובישוב ובאהבה וחשק תמיד ולהיות בשמחה תמיד. אמן.

עוד מאמרים: דף המאמרים

אין תגובות:

פרסום תגובה

תגובתך התקבלה, בתודה מערכת ניהול האתר