טבילת מוצרי חשמל - הרב אלעזר רז

ויאמר אלעזר הכהן וגו' כל דבר וגו' וטהר וגו' תעבירו במים (לא, כא)

הנה כלים חשמליים, נזהרים לטובלם אם המה תוצרת חוץ של עכו"ם וכדקיי"ל יו"ד סימן קכ, שכל כלי סעודה הנקחים מגוי צריכין טבילה, להוציאן מרשות טומאה לרשות טהרה, כמפורש בירושלמי ובפוסקים ובבית יוסף (יו"ד שם).
ואמנם חכם אחד ז"ל רצה לחדש שכלי חשמל אשר דרך שימושם בתקע החשמלי, פטור מטבילה. והטעם היות ומצאנו שבשו"ת "שב יעקב" כתב אודות קדרות גדולות אשר היו קבועים (בטיט ובמסמרים) בקרקע, ומדוע לא עושין להם טבילה. ולכן צידד (באחד הטעמים) שכיון שמצאנו בהלכות טומאה וטהרה של מת, דרק כלי המטלטל מקבל טומאה אבל דבר המחובר אין מקבל טומאה, הוא הדין לגבי טהרת כלים הנקחים מן הגוי, כך יהיה הדין. ומשם רצה חכם אחד לומר דהשקע הנכנס לתקע החשמלי וכך דרך שימושו, א"כ זהו נקרא "מחובר".
והדבר תמוה מאד, וכי חיבור קל כזה שאפשר בכל רגע לשלפו בקלות יקרא בשם מחובר?! ועוד אפילו הבסיס שלו שהתבסס על פי דברי הרב "שב יעקב" הנ"ל, אין זה פשוט, כי חלקו האחרונים על דבריו ולא כולם קבלו דעתו. חדא, כמו שהקשה בערוך השלחן (יו"ד סימן קכ אות טל) הרי קיי"ל "תלוש ולבסוף חיברו" אין לו דין מחובר לכמה ענינים. וכן הקשו עוד אחרונים. ועוד הקשה החתם סופר דמה לנו לדמות טהרת כלים הנקחים מהגוי, לדיני טומאה וטהרה של מת, וכי טהרת כלים בגלל טומאה?! בודאי שאין הוא מצד זה ומה לנו לדמות לזה. ומצאתי מפורש בבית יוסף (יו"ד שם) בשם הרשב"א שאינו מצד טומאה. ועיין שם בלבוש.
נמצא שיש בסברא זו כמה פקפוקים לדעת הפוסקים כאמור. ואכמ"ל.
ובאמת מניתי וראיתי שכמעט כל רבותינו האחרונים ועד דורנו זה שליט"א, הסכימו שגם כלי חשמל הפועלים על ידי תקיעתם בשקע, חייבים בטבילה וקרוב לשלושים פוסקים המה, וכן המנהג.
ולכן בודאי אין להקל. וישנם כלים שאפשר להטבילם ולהניחם בחום או באויר ובאיזה יום או יומיים בודאי לא ישאר שם מים, ואין שום חשש היזק לכלי. וה' יטהרנו וישלח משיחנו. אמן.

אין תגובות:

פרסום תגובה

תגובתך התקבלה, בתודה מערכת ניהול האתר