הלכות והנהגות לראש השנה עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים - הרב אלעזר רז שליט"א

להורדה- גליון ראש השנה
הלכות והנהגות לימים הנוראים
מאת הגאון הרב אלעזר זאב רז שליט"א רבה של תל ציון, ראש ישיבת "פלא יועץ"

ראש השנה
א. "עשרת ימי תשובה" - המה ימי רצון אשר נתן לנו השי"ת מאהבתו אותנו, לשוב אליו ולהתקרב לעבודתו, ועל אלו הימים נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב".
א. רבותינו (ר"ה יח.) פירשו שפסוק (ישעיה נה, ו) 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' נאמר על עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. וכ"כ הרמב"ם בהל' תשובה (פ"ב ה"ו) וז"ל: אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו.
וכתב מהר"א פאפו בפלא יועץ (ערך תשובה): שהפרש יש בין עשרת ימי תשובה לשאר הימים לענין תשובה ותפלה, כהפרש האור מן החושך.

ב. ותחלת ימים גדולים אלו הוא יום "ראש השנה". ולפי שביום זה נידון אדם הראשון ויצא ברחמים, לכך קבעו הקב"ה ליום דין לכל בניו כדי שידונו בו לרחמים.
וכיון שיום זה הוא קיומו של עולם על כן ראוי לעשות אותו יום טוב ולשמוח בו, אכן מצד שהוא יום דין יש לעמוד בו ביראה ופחד יותר משאר ימות השנה, ויקיים בעצמו "וגילו ברעדה".
ב. במשנה (ריש ר"ה): בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם. וכ' הר"ן לפרש הטעם מדוע נידון בר"ה דוקא, וזת"ד: אלא טעמא אי כמ"ד בתשרי נברא העולם ובו ביום סרח אדם הראשון ונידון לרחמים לפיכך קבעו הקב"ה לכל בניו שידונו בו לרחמים. ואי למ"ד בתשרי נברא העולם, י"ל לפי שרצה ה' לזכות את ישראל בדינם ורצה לדון את ישראל בזמן שהוקבע לכפרה ולסליחה שלפי שנתרצה הקב"ה ביום הכפורים הוקבע יום סליחה לדורות לפיכך גזר ה' שיהא אדם נידון בר"ה.
ובספר החינוך (מצוה שיא) כתב: ומשרשי מצות המועד הזה שהיה מחסדי האל על ברואיו לפקוד אותם ולראות מעשיהם יום אחד בכל שנה ושנה, כדי שלא יתרבו העוונות, ויהיה מקום לכפרה, והוא רב חסד, מטה כלפי חסד וכו', ואם לא יפקדם עד זמן רב יתרבו כל כך עד שיתחייב העולם כמעט כליה חלילה, נמצא שהיום הנכבד הזה הוא קיומו של עולם.

ד. ערב ראש השנה יטבול במקוה טהרה כדי לטהר גופו, ובכדי לקבל הארת קדושת יום טוב של ראש השנה, ויכוין בטבילתו ש'תכלה שנה וקללותיה' ו'תחל שנה וברכותיה'. ונהגו להסתפר (טור), וטוב שיהא קודם חצות (שער המצוות).
ד. בכל בו (סי' סד) כתב: נהגו כל ישראל לטבול בנהר ערב ראש השנה ויוהכ"פ וכו' ומפני שתפלות ראש השנה ויוהכ"פ צריכות טהרה מאד נהגו לטבול. ובסדר היום (הל' ר"ה) כתב: צריך שיטהר עצמו וגופו ממש ע"י שירחץ ויטבול במימי מקוה וישליך מעליו כל הטומאות וכל המחשבות זרות שנתדבקו בו כל השנה. וכן כתב ביסוד ושורש העבודה (שער האיתון), ובבא"ח (נצבים) הביא כונות לטבילות אלו.

ה. נכון ליתן צדקה ביום ערב ראש השנה. 'ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה'.


ה. הנה כבר בחודש אלול ראוי להרבות בצדקה, על אחת כמה וכמה ביום זה, וכמ"ש החיד"א בספרו מורה באצבע (אות רמח): "אשר חנן לו אלהים עושר, חטאיו בצדקה יפרוק וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד זוהר, תיקונין, משניות ותהלים". עכ"ל.
ומהר"ח פאלאג'י במועד לכל חי (יא, טו) כ': מי שחננו ה' בעושר ובנכסים "לא יראה בעצמו קמצנות ומידת עניות", דמורה דהוא כפוי טובה בטובתו של מקום וכו'. ובימים האלה (אלול תשרי) דהוא זמן לקצוב מזונותיו, אם רואים מהשמים דזה יוכל לסבול עניות ואפשר לו להסתפק במועט, גם ה' יתן לו כפי שיעורו ולא יותר! ולכן כל המרבה ליתן צדקה בימים האלה, משמיא מיהב יהבי ליה על כל פרוטה ופרוטה תרקבי דדינרי, אם נותנה בלבב שלם ובלי שום פניה ויוהרא.


ו. תפלת מנחה של ערב ראש השנה יתפלל בכונה עצומה שהיא התפלה האחרונה בשנה, והכל הולך אחר החיתום.
ו. כ"כ בבא"ח (שם) ובספה"ק. וי"ל שהוא על דרך אומרם ז"ל (ברכות לא.) הנפרד מחבירו אל יפטר ממנו אלא בדבר הלכה שמתוך כך זוכרהו. וכן הוא בפרידתנו מן השנה יש להשתדל לצאת ממנה בתפילה הגונה.
והחכם עיניו בראשו להשתדל להכין הכל מראש, כדי שיגיע לתפילת מנחה בזמנה, כי לפי גודל יקרתה כן מתרבים הההפרעות להתפלל אותה בציבור כראוי. ויש מקדימים להתפלל אותה במנחה גדולה בשביל כך, וכל אחד יעשה כמנהגו, באופן שיזכה להתפלל בכוונה במיתון ובציבור.


ז. בסעודת הלילה והיום טוב שילמד משניות מסכת ראש השנה. ודבר בעיתו מה טוב.
ז. בכף החיים (תכט אות ו) כתב בשם השל"ה הקדוש שבכל זמן ילמד המסכת השייכת לו. ונתן הכה"ח הטעם לזה עפ"י מ"ש בסנהדרין (קא.) כל הקורא פסוק בעתו מביא טובה לעולם שנאמר 'ודבר בעיתו מה טוב'. ע"ש וע' בספרי אור שבעת הימים הל' סוכה ח"א (עמ' ע).


ח. בשעת התקיעות יעורר עצמו בתשובה, שאז מלך יושב על כסא דין, ואפילו מלאכי מרום יאחזמו רעד, ויתחרט על כל מעשיו ויקבל על עצמו לשוב, כי בזה מכריע עצמו וכל העולם לכף זכות.
ח. רבנו אליעזר פאפו זיע"א בפלא יועץ (ע' ראש השנה) עורר לזאת, והביא שם דרשת רבנו שלום שרעבי זיע"א שכתב דברים הנוקבים לעורר את הלב לשוב בתשובה בעת התקיעות, ושם כתב שעל ידי שמקבל על עצמו לשוב בתשובה, זוכה להיות צדיק בעל תשובה מכריע את עצמו וכל העולם לכף זכות. ע"ש.


ט. תפלת מוסף הנשגב והנורא יתאמץ בה ביותר להתפלל בכונה שלימה ובהתעוררות עצומה.
ט. כ"כ במורה באצבע (אות רסא), ובמועד לכל חי  (סי' יג אות מב).  ואם  בא לו בכיה אין צריך למנוע. ומהרח"ו כ' שהאריז"ל היה נוהג לבכות הרבה בתפילות ראש השנה. וי"א שגם לכתחלה יוכל להביא עצמו לידי בכי. וע' שו"ת יביע אומר ח"א (סי' לו אות יב) שהביא דעות חלוקות בזה.


י. מאד יזהר שלא יכעס בראש השנה כי אינו סימן טוב, ואדרבה יהיה בשמחה ונחת וטוב לו לכל השנה.


יא. ראוי שלא לישן ביום ראש השנה, ואם חש בראשו וכדו' יוכל להקל אחר חצות היום. ומ"מ יזהר שלא יעביר הזמן בבטלה כי הולך בטל כישן דמי.
יא. בירושלמי אמרו שהישן בר"ה, מזלו ישן. וכ"פ הרמ"א (תקפג ס"ב). וכ' בס' מורה באצבע (אות רסג): יתגבר כארי שלא לישן ביום ר"ה ויעסוק בתורה וכו'. ובמג"א (סק"ו) הביא בשם האריז"ל דאחר חצות יש להקל.


יב. ספר התהלים מטהר ומזכך הנפש, ומנהג יפה לקרוא התהלים שני פעמים – פעם אחת בכל יום, נמצא שקרא שלש מאות מזמורים כמנין "כפר".
יב. בפלא יועץ (מע' ראש השנה) כ' מנהג זה, והביא מאמר רז"ל 'טוב מעט בכונה מהרבות בלא כונה', ושיכוין פירוש המילות שרובם תחנונים ותפלות נוראות שנאמרו ברוח הקודש ובודאי עושה פרי למעלה.


עשרת ימי תשובה

יג. בעשרת ימי תשובה אל יבטל 'אמירת הסליחות' ולימודים של גירסא כמו ספרי התיקונים ותהלים, הגם שבזה ממעט קצת מפלפולו ומחיבוריו ומעיונו.
וגם מי שכל השנה עסוק במלאכתו ובעבודתו, ראוי שימעט בעסק, ויפנה מזמנו לתשובה, ויוסיף לימוד ככל שיוכל ביום ובלילה. ויתחכם כיצד לגנוב זמן עבור התורה, ולימוד המוסר ודרכי התשובה.
יג. בספר פלא יועץ (מע' תשובה) כתב: "בימים אלו יניח עסק פלפולו ויהיה רק עסוק בקריאת ספרי מוסר ובדרכי התשובה ולשפוך שיחה וכו'". עכ"ל. ומ"ש שיהיה "רק" עסוק במוסר וכו' נראה דלאו דוקא. כי היתכן שיטוש לימודו?! אלא הכונה שאל יזלזל מלילך בדרכי התשובה ועוזריה היינו 'לימוד מוסר' ו'שיחה בינו לבין קונו'.

יד. טוב מאוד שיקבל עליו "קבלות" כגון להתרחק מדבר שדש בו וכו'. ויכתוב על דף לזיכרון ויעקוב אחרי הדברים אם נזהר. וזאת הן בסור מרע, והן בעשיית טוב. והקבלה שמקבל על עצמו, מראה שחפץ להשתנות.
יד. "ראיתי אנשי מעשה דבהתבודדם בימי תשובה היו גומרים על איזה גדרות וסייגים וכותבים בספר, ולשנה אחרת משגיחים אם עלתה להם שנה במשמרת הטהרה ומוסיפים". ומ"מ לא יקבל עליו שום גדר בנדר פן יכשל רק יתנה שהוא בלא סרך נדר (כ"כ במחזיק ברכה סי' תרג).
וכה דיבר האיש הרב פלא יועץ (מערכת תשובה): וחשב עם קונהו את אשר לא טוב עשה מהדברים הכתובים בוידוי מיום היותו על האדמה

עד היום ההוא, ואם יש דבר שעדיין מחזיק בטומאתו, יתחרט חרטה גמורה ויקבל עליו בכל תוקף שלא לשוב לכסלה, ואת כל אלה ירשום בכתב אמת את אשר קבל לעשות. והיותר טוב שלא יקבל עליו כי אם על "חודש ימים" או על "שבוע אחד". ובכל שבוע יחזור על המקרא במה שכתב לראות אם עמד על המשמר. ואם פרץ, יגדור פרצו ויהא מוסיף והולך. עכ"ל.
והנה כל אדם צריך להכיר טבעו, ובאם מתבונן ויודע בעצמו שלא יוכל לקבל הרבה קבלות (כן הוא בדרך כלל), אזי יקבל על עצמו קבלה קטנה. והעיקר שיראה "שינוי" בעצמו.

טו. היוצאים מהסליחות ישמרו ויזהרו בשעה שמשכימים לבל יגזלו שינה מבני ביתם. וכן יזהרו ג"כ בגמר הסליחות בשובם לביתם שלא ירימו קולם שאז גוזלים שינה ח"ו.

יום הכפורים

טז. מצוה להרבות באכילה בערב יוה"כ. והחכם עיניו בראשו להרבות בשתיה ביום זה כדי שלא יסתכן ח"ו בצום.
טז. בברכות (ח:) דרשו מדכתיב תענו את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ובס' שערי תשובה (שער ד) כתב כמה טעמים לזה. ובספר זכרון יוסף כתב שאכילה זו נחשבת "הכנה" למצות התענית של כפור.


יז. יזהרו בטבילת ערב יום הכפורים (שו"ע), ויש נוהגים ללקות להכניע לבבם הערל ולהכינו לעבודת ה' באימה ויראה (כל בו).
יח. תפלות יום הכיפורים והסליחות יתפלל בבכיה ובכונה ובלב נשבר ושערי דמעה לא ננעלו, ואם אינו יכול להוריד דמעות יאמר בקול בכי.
יח. בפלא יועץ (מע' כפור) כתב: וכל התפלות והתחנונים יאמר בלב נשבר באמת ובכונה נכונה, כי ההכנעה היא עיקר גדול מאד לטהר גברא ולקיבול התפלות. ירבה להכנע לבבו ולהתמרמר בבכי ובתחנונים ידבר רש, אולי יש תקוה. ע"ש. וכ"כ הבא"ח (וילך, יח).

יט. "סדר העבודה" יש לאומרו בהתעוררות ובכונה עצומה, ויכוין לתת בזה נחת רוח ליוצרנו, ובזכרון הדברים תהא כפרתנו, ונשלמה פרים שפתינו. ולכן ראוי לכל אדם שילמד סדר העבודה קודם יום הכפורים בכדי שיבין מה שאומר. ויכוין החזן כאילו עומד במקום כהן גדול לכפר על העם.
יט. כן כתב במורה באצבע (אות רעט) וביסוד ושורש העבודה (פ"ט). ובכה"ח (תרכא, יט) כ' שהחזן ככהן גדול העומד לכפר על בני ישראל.

כ. מוצאי יום הכפורים ילכו מחיל אל חיל לבנות הסוכה, אולם יתן אל לבו להזהר שלא יגזול שנת השכנים לבל יצא שכרו בהפסדו ח"ו. ולמחרת יקנה ד' המינים. אולם אם חושש שלא ישיג משובחים לחג, ובפרט כשהזמן קצר יקדים לקנותם.
כ. נתבאר בס' ולקחתם לכם ח"א (עמוד ז). וע"ע בפרי עץ הדר ח"ב (סי' א).


אין תגובות:

פרסום תגובה

תגובתך התקבלה, בתודה מערכת ניהול האתר