פרשת חיי שרה: תפילה במקום קדוש - מאת הרב אלעזר רז שליט"א

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב (כד, סג)

רבותינו אמרו (ברכות כו:) שיצחק תיקן תפלת המנחה שנאמר ויצא יצחק "לשוח". ואין שיחה אלא תפלה. והיכן היה מקום הזה? אמרו בזוה"ק (פרשת בא דף לט:): שזה השדה אשר קנה אברהם "סמוך למערת המכפלה", ובשעה שהיה יצחק נכנס לתוכו ראה שם השראת השכינה והעלה ריחות עליונים קדושים ולכך היה מתפלל שם וקבעו לתפלתו.
הרי לנו לעיניים כיצד קובעים מקום לתפלה. כי בודאי אין להתפלל בקביעות בבית, אלא במקום של ציבור כי שם יש יותר השראת השכינה (וע' שו"ע סימן צ סעיף ט והלאה). וכמו כן בכותל המערבי אשר הוא מקום מקודש. ומסופר על "בבא סאלי" ע"ה, שפעם ביקש לנסוע ובא לירושלים למד מעט זוהר בכותל, ושב מיד. ותמהו, נסיעה כזו ארוכה מהדרום עד ירושלים עבור כמה דקות?! והשיג הצדיק: "לא כדאי הזכות העצומה של לימוד בכותל המערבי? [וע' בס' עיר הקודש והמקדש ח"ה להגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל עמוד עט] וכמו כן תפלה במערת המכפלה, אשר שם ספונים אבות העולם, גם שם התפלה מסוגלת. ובפרט שידוע ומקובל בידינו: ש"כל התפלות עולים דרך מערת המכפלה". וכמו כן המתפלל בקברי צדיקים (כשאין לועג לרש) התפלה מתקבלת. והכלל: כפי המקום המקודש - כן מעלת התפלה וסגולתה להתקבל!
גם דע, כי האדם עפ"י הרוב יכול להיות מבולבל כלומר שאינו יכול להתרכז "לכוין" בכל התפלה. אכן כשבא למקום ציבור קדוש ובמקום מקודש כאמור, אזי האויר הזך הרוחני, מסייע לו לרכז כל מוחו בתפלה, אם ירצה. ויתן זאת אל ליבו.
ואשר על כן, בבואינו לקברי הצדיקים, או למערת המכפלה, או לקבר רחל, או לכותל המערבי, הרי כל רגע ורגע - שוה מליונים. וחבל לבזבז את השהייה שם בדיבורים בלתי תכליתיים. אלא לבלות בתורה, ובתפלה, ובבקשות, ובתהילים, כי הכל עולים – למעלה ראש ברצון.
[והנה אגב יש להבין, כיצד להשוות דברי הזוהר הקדוש והגמרא הקדושה. כי בגמרא פסחים (פח.) נראה שיצחק יצא לשוח ב"הר הבית". ועיין ברש"י (שם) ובתוספות (ברכות לד:) ואילו בזוה"ק (בא לט:) הנ"ל מפורש שהיה זה "סמוך למערת המכפלה"].