סגולת פיטום הקטורת - הצלה מסכנות

בספר הזוהר הקדוש (פרשת וירא מדרש הנעלם ד"ק.) מספר על רבי אחא שהלך לכפר טרשא, הגיע אצל המארח שלו, לחשו כל בני העיר ואמרו: אדם גדול בא כאן נלך אצלו. באו אצלו. אמרו לו: לא חס מר על אובדן נפשות? אמר להם: מהו? אמרו לו: זה שבעה ימים שיש מוות בעיר, וכל יום מתחזק ולא מתבטל. אמר להם: נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא. עד שהיו הולכים, באו ואמרו להם: פלוני ופלוני מתו, ופלוני ופלוני נטו למות.
אמר להם רב אחא: אין העת לעמוד כך, שהשעה דוחקת, אבל הפרישו מכם ארבעים בני אדם מאותם בעלי הזכויות הגדולות, עשרה עשרה לארבעה חלקים, ואני עמכם. עשרה לזוית אחת של העיר, ועשרה לזוית אחרת של העיר, וכן לארבעה זויות של העיר, ותאמרו בכל לב ונפש את ענין של קטורת הסמים שהקדוש ברוך הוא נתן למשה, וענין הקרבנות עמו. עשו כן שלש פעמים, והעבירו בכל העיר לארבע זויות, והיו אומרים כן. אחר כך אמר להם: נלך לאלו הנוטים למות ויכנסו מכם לבתיהם ויאמרו שוב סדר הקטורת והקרבנות, ולכשתסיימו תאמרו אלו הפסוקים: 'ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם' וגו', (במדבר יז, יא). וכן עשו ונתבטל מהם המוות. שמעו אותו קול שאומר: העצרו למעלה, שהרי דין שמים לא שורה כאן, שיודעים הם לבטל אותו.
אחר כך נחלש רבי אחא ונרדם, שמע שאומרים לו: כשם שעשית זאת להצילם, כן תעשה להם זאת להחזירם בתשובה, לך ואמור להם שיחזרו בתשובה, שחוטאים הם אותם אנשים, ואם לא יחזרו בתשובה תחזור עליהם המגיפה. עמד והחזיר אותם בתשובה שלימה, וקיבלו עליהם שלא יתבטלו מהתורה לעולם, ואחר זאת החליפו שם אותה העיר, וקראו לה "מתא מחסיא". עכ"ד [בתרגום הלשון].
וכתב הרב מעם לועז (פרשת כי תשא) כי זה ששינה רב אחא את שם העיר, כדי שיהיה להם זה לזכרון אותו המעשה, ולא ישובו לכסלה עוד.
מתוך ספר "פתח שערי שמים"