הלכות והנהגות לט"ו בשבט מאת הגאון רבי אלעזר זאב רז שליט"א

א. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה" לאילנות. ואשר על כן מאז מתחיל תאריך חדש להפרשת תרומות ומעשרות. הנה כי כן ראוי ללמוד וללמד בזמן ההוא הלכות תרומות ומעשרות, והלכות ברכות, ודיני תולעים, לפחות עיקרי הדברים.
ב. ויום הזה - יום ט"ו בשבט הוא 'יום שמחה' ואין אומרים בו וידוי בתפילה, וגם במנחה שלפניו. ואין עושין בו תענית.
ג. הגם שחודש שבט הוא דין, מכל מקום מיום ט"ו לחודש מתהפך לטובה ומתחילין ימי הרחמים.
ד. יום ט"ו בשבט הוא "יום הכנה לתורה". ואשר על כן, יבקש מהקב"ה שיזכהו להתחדש ולהתחזק בלימוד התורה.
ה. המנהג אצל האשכנזים והספרדים יחד, לקחת פירות שונים וקטניות ולברך עליהן להשי"ת. ויש טעמים לדבר. ויש במנהג זה "תיקון גדול בכל העולמות" ועוד תיקונים, ואין לזלזל במנהג זה.
ו. הלימוד בשעת האכילה ההיא יהיה במשנה ובזוהר, אודות אותו פרי, כסדר המסודר בספרים. ויש שמזמרים ט"ו שיר המעלות שבתהילים.
ז. יביא "אתרוג" מבושל בסוכר בין הפירות. אך לא יברך על זה "שהחיינו".
ח. אשה הרה תאכל מהאתרוג שברכו עליו בסוכות, וזה סגולה שתלד בנקל בעזרת האל.
ט. האיש אשר נמצא עימו "חרובין" יאכלם בט"ו בשבט. ויש בו טעם על פי סוד.
י. דברי שירות ותשבחות להשי"ת ישלב עם האכילה.
יא. והמנהג שאין עושין הסדר הנ"ל אלא בליל ט"ו בשבט, ולא ביום. אכן אין מניעה למי שירצה לעשות ב'יום', ובפרט כשחל בשבת קודש.
יב. ה"צדקה" ביום ט"ו בשבט ובלילו חשובה מאד. ויש נותנים 'תשעים ואחד' מטבעות על פי הסוד.
יג. יתפלל לאל יתברך ביום זה "שיזכהו לאתרוג כשר טוב ומהודר בסוכות הבא". ויש נוסח תפילה מיוחדת לזה.
יד. מה טוב ויפה לקבל על עצמנו לברך כל הברכות ובפרט "ברכות הנהנין" כהוגן מילה במילה!. ולומר: "אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר מהיום הזה, לברך כל הברכות כהוגן".
טו. הזהיר בברכות מתקדש כל גופו, ויוכל לזכות ל'רוח הקודש'. ומזכך את החומר שבו. ובשכבו בקבר - התולעים אליו לא יגשו.