סקירה: ספר איש ואשה שזכו - הרב פנחס רז

איש ואשה שזכו א - ב. זכויות איש ואשה בראי ההלכה. חלק ראשון: זכויות האשה. חלק שני: זכויות האיש.

הרב פנחס רז. ירושלים, תשע"ג. שני כרכים (077-5456041)


הרב פנחס רז, מגיד שיעור בירושלים, בן למשפחת רבנים מפוארת ומחבר פורה, הוציא לאור לאחרונה יצירה ענקית (למעלה מ-1,300 עמודים!) ומיוחדת במינה: ספר הלכה שבו מרוכזים באופן מסודר ומפורט החיובים ההדדיים בין הבעל לאשתו ולהפך. בשיעוריו בנושאים אלו הוא שׂם אל לבו שהרבה מאוד עקרונות ופרטים הלכתיים בענייני היחסים בין בני הזוג אינם ידועים לרבים וטובים, ושגם לזוג שכל דרכיו בשלום ובנעימות חשוב הידע הבסיסי מהי הדרכתה של תורה בעניינים אלו. הכרך הראשון העוסק בזכויות האשה כבר נדפס לבדו לפני שנתיים ואזל תוך זמן קצר, ועתה שני הכרכים יחד מקיפים את תורת הבית כולה.

בדברי הפתיחה מתמודד המחבר עם טענת שוויון הזכויות שלכאורה אינו קיים על פי כללי ההלכה, ומחלק בין שוני מאוזן בין זכויות וחובות לבין אי-שוויון שלילי ופוגע. הוא פותח במשמעויות ההלכתיות של החיובים של הבעל כלפי אשתו, אלו הרשומים בפירוש בשטר הכתובה ואלו שנפסקו להלכה במהלך הדורות. הפרקים המפורטים עוסקים בחיובי המזונות, הביגוד, המדור, מצוות עונה, הפדיון מהשבי, הרפואה ועוד ועוד, והפרק האחרון עוסק בהגדרת החיוב של הבעל לכבד את אשתו, ושם מאריך המחבר בהתייחסות להפך הגמור של כבוד – המשמעויות ההלכתיות והממוניות של אלימות במשפחה, ומביא את לשונו של מהר"ם מרוטנבורג בעניין הכאת האישה: "דרך הגוים בכך, אבל חלילה וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת, והעושה יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי" וכו'.

הכרך השני עוסק בזכויות הבעל, בהגדרת נכסי האישה ומעמדם, בפירוש הביטוי הידוע 'נכסי מלוג' הכולל את כל החפצים והרכוש שהכניסה האישה למשק המשותף, והממון שזכתה בו האישה אחר כך ואינו מוגדר כמעשה ידיה, כל מה שלא ניתן לבעל בפירוש ומצד שני אין אחריותו עליו.

כרך זה מסתיים, במקביל לסיום הכרך הראשון, בהלכות כבוד הבעל, ובין השאר הוא דן בו בזכות הראשונים שיש לו בקריאת השם לבן הבכור, ובמנהגי ישראל בעניין זה. הרב רז מאריך בעניין הצורך של האישה לקבל את מנהגי בעלה, ומביא בין השאר את דעת הרב וייס בעל שו"ת מנחת יצחק, שהיה רבה של העדה החרדית בירושלים, שאם הזוג הצעיר מתגורר בעירהּ של משפחת הכלה, היא אינה חייבת לעבור למנהגי בעלה, עד שהם יעקרו משם. וצריך עיון עד כמה פסק זה רלוונטי לגבי מנהגי עדות ומשפחות שאינם מנהגי מקום. והערה אחת לסיום: חסר ביצירה זו מפתח מפורט לאוצר המצוי בכרכים גדושים אלו.

ניתן להשיג אצל הרב המחבר: 077-545-6041, או, מכון מתן תורה: matantora@gmail.com


מקור: הרב יואל קטן, 'בשבע' כי תשא